ר׳ אבא מארי בן משה הירחי

ר׳ אבא מארי בן משה הירחי (נולד בקירוב בשנת 1250; נפטר לאחר 1306), שנודע גם כדון אסטרוק מלוניל, היה מחכמי פרובנס ומנהיג ההתנגדות לפרשנות פילוסופית־אלגורית קיצונית במחלוקת מונפלייה. הוא נולד בלוניל למשפחת תלמידי חכמים מצאצאי ר׳ משולם בן יעקב, הכיר היטב את הספרות התלמודית ואת הפילוסופיה היהודית, ועבר למונפלייה. אף שהעריך את ר׳ משה בן מימון, חשש כי צעירים מקומיים משתמשים ברציונליזם האריסטוטלי כדי לערער ניסים, התגלות ומצוות. בשנים 1303–1306 פנה במכתבים אל ר׳ שלמה בן אדרת בברצלונה וביקש הגבלות על לימוד פיזיקה ומטפיזיקה בגיל צעיר. החרם שפרסם ר׳ שלמה בן אדרת בשנת 1305 והחרם הנגדי של המחנה הפילוסופי העמיקו את הקרע. גירוש יהודי צרפת ב־1306 קטע את המחלוקת; ר׳ אבא מארי עבר דרך ארל לפרפיניאן, ושם ערך את מכתביה בספר מנחת קנאות. הספר הוא מקור מרכזי לתולדות המחלוקת המיימונית המאוחרת. ידיעות מוצקות על שנותיו האחרונות ועל תאריך מותו אינן קיימות, ולכן סוף חייו במפה מסומן בקירוב בלבד.