ר׳ משה חיים לוצאטו

ר׳ משה חיים לוצאטו (1707–1746), הרמח״ל, היה מקובל, הוגה, משורר ומחזאי עברי. הוא נולד בגטו פדובה למשפחה אמידה, קיבל חינוך תורני וכללי ולמד אצל ר׳ ישעיהו באסאן. כבר כנער חיבר שירה, מחזות וספרי לשון. סביב 1727 הודיע כי מגיד שמימי מוסר לו גילויים, והקים חוג קבלי. על רקע הטראומה השבתאית עוררו טענותיו התנגדות חריפה מצד ר׳ משה חגיז ורבני ונציה ופרנקפורט. הוא התחייב להגביל את כתיבתו הקבלית, וחלק מכתביו נגנזו או נשרפו. בשנת 1735 עבר לאמסטרדם, התפרנס כלוטש יהלומים והמשיך לכתוב ללא הנהגת חוג מיסטי פומבי. שם פרסם את מסילת ישרים בשנת 1740, שעתיד להיות מספרי המוסר המרכזיים, וכן חיבורים בשיטת התלמוד, אמונה, השגחה ורטוריקה. דרך ה׳ ודעת תבונות מציגים באופן שיטתי את מחשבתו הקבלית. בשנת 1743 עלה עם משפחתו לעכו. ב־1746 נספו הוא ובני ביתו במגפה. מסורת קבורתו בטבריה נפוצה, אך מקום הקבורה ההיסטורי שנוי במחלוקת. כתביו השפיעו עמוקות על הקבלה, תנועת המוסר והספרות העברית החדשה.