ר׳ שבתי בן מאיר הכהן

ר׳ שבתי בן מאיר הכהן (1621–1662), הנודע כש״ך על שם ספרו שפתי כהן, היה מן הפוסקים החשובים במזרח אירופה במאה השבע־עשרה. הוא נולד באמשטיבובה שבליטא ההיסטורית — ויש מקורות המייחסים את לידתו לווילנה — ולמד אצל אביו ר׳ מאיר הכהן ובישיבות טיקטין, קרקוב ולובלין. לאחר נישואיו התיישב בווילנה והצטרף לבית דינו של ר׳ משה לימא. פירושו שפתי כהן ליורה דעה הופיע בקרקוב בשנים 1646–1647, כמעט במקביל לטורי זהב של ר׳ דוד הלוי סגל; שני החיבורים נעשו פירושי יסוד לשולחן ערוך. פלישת רוסיה לווילנה בשנת 1655 אילצה אותו לברוח מערבה. הוא עבר דרך לובלין ופראג, שימש ברבנות בשטרז׳ניצה, ולבסוף נתמנה לרב הולשוב במורביה, שבה נפטר בגיל צעיר. מגילת עיפה שלו היא עדות היסטורית־ספרותית לחורבן קהילות פולין וליטא בגזרות ת״ח–ת״ט. חיבוריו לחושן משפט וכתבים נוספים נדפסו בחלקם לאחר מותו. שנת פטירתו נמסרת לעיתים כ־1663 בשל המרת תאריכים, אך כ״א באדר א׳ תכ״ב תואם ל־1662 ונבחר כאן כשנת המפה.